איך להבין חברות ביטוח

ההרגל להאשים גופים מצליחים איננו חדש. הדימוי הראשון למרבית האנשים כאשר אומרים “חברת ביטוח” – מפלצת ענקית שאין אפשרות להתמודד איתה אשר מטרתה לקחת מאיתנו כסף ובעת צרה לסובב לנו את הגב ולהגיד: “סליחה אבל התביעה הזאת איננה מכוסה”.

האם חברות הביטוח באמת כל כך גרועות, או שקל לנו להשמיץ אותן עקב מורכבות הדברים?

פעם ברבעון או בסוף שנה אנו מקבלים פרוט הפקדות ויתרות מחברות הביטוח. מרבית האנשים רואים את המעטפות מחברות הביטוח כחור שחור; אין ברצונם לפתוח את המעטפה מאחר ואין ביכולתם להבין. אז למה להתאמץ?

אז מה באמת כתוב במכתבים האלה ומדוע חברות הביטוח שולחות אותם אלינו? האם שווה לנו לנסות ולהבין מה כתוב שם? האם נוכל לנסות ולשפר את מצבנו בעזרת אנשי מקצוע אשר נמצאים בתחום כגון סוכני ביטוח ,יועצי ביטוח יועצי פרישה וכדומה?

נתחיל מההתחלה

בתחילת הדרך אנו כלקוחות נפגשנו עם סוכן ביטוח אשר הציע לנו לעשות פוליסת ביטוח באופן פרטי או באמצעות ביטוח מנהלים וכבר אז, למעשה, חלה אי הבנה בסיסית אצל רוב האנשים.

ברור כי לא היינו מסכימים לשלם את דמי הניהול אשר גבו חברות הביטוח בגין ניהול הכסף שלנו, אומנם תמיד הוסבר כי פוליסת המנהלים או הפוליסה שאנו משלמים באופן פרטי שומרת לא רק עלינו אלא גם על ייקרנו במידה וחס וחלילה נמות  נשאיר סכום אשר לפחות מבחינה כלכלית הפגיעה תהיה נמוכה .

האם היו ויש לנו אפשרויות אחרות ?

בהחלט היו אך אפשרויות אך אילו פחות נוחות לחברות הביטוח ולכן הם לא טרחו ועדיין לא טורחות לייצור פניה ישירה . כאשר אנו מגדירים פחות נוחה אנו מתכוונים כמובן לפחות ריווחית עבורה והרבה יותר משתלמת עבור הלקוח.

חברות הביטוח “מקטינות ראש” ומצפות שאנו נבין את אישורים אותם אישורים אשר הגדרנו כחור שחור.

ביטוח מנהלים

בתחילת שנות ה80 החלו לשווק תוכניות ביטוח אשר כותרתם “ביטוח מנהלים”. הגאונות השיווקית וחוסר הרציונליות האנושית יצרה בראשו של המבוטח משוואה: ביטוח מנהלים = אני מנהל .

לא כל ביטוחי המנהלים זהים. ולכן ננסה לאפיין לפי תקופות את המוצרים העיקריים השייכים לביטוחי מנהלים ,לאחר מכן ננסה להבין מה אפשר לעשות ולמה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

פוליסות שהופקו עד שנת 2004 נחלקו לשני סוגים: הסוג הראשון נקרא “פוליסות עדיף” והסוג השני נקרא “פוליסות קלאסיות”. במאמר זה נתייחס ל”פוליסות עדיף”.

פוליסות אלו נקראו שונה בכל חברת ביטוח: יותר\מניב\עדיף

פוליסות אילו יצאו לשיווק בשנות ה-80, מרבית התנאים בכל חברות הביטוח הינם זהים והרעיון המקורי של הפוליסות הללו מושתת על שלושה אבני יסוד:

א. מקדם קצבה ידוע

ב. יכולת ההחלטה בהגעה לגיל פרישה: האם רוצים את הפוליסה כקצבה, כסכום חד פעמי או כמיקס של שני הדברים (לפני חוק ההסדרים)?

ג. שליטה על יחס בין חיסכון לביטוח למקרה מוות.

פוליסות עדיף, שווקו כאמור החל משנות ה-80 ועד 2004, כאשר עד שנת 1992 הכספים המופקדים בתוכנית נהנו מ”תשואה מובטחת” – מצב בו קובעים את שיעור התשואה החודשית מראש והמבוטח מקבל אותה בוודאות, לא נלקחים דמי ניהול מהפוליסה- נקרא לזה תקופה 1. החל מ01.01.1992 תנאי פוליסת “עדיף” השתנו ל-“משתתפות ברווחים” – מצב בו הכספים מושקעים בקרן השקעות בה יתכנו רווחים או הפסדים והפוליסה “סופגת” את שניהם וגם דמי ניהול שנקבעו על ידי חברת הביטוח.

האם כדאי לקבל תשואה נמוכה יותר, אך בטוחה, או תשואה גבוהה יותר, אך עם סבירות כלשהיא להפסדים? נבצע השוואה אמיתית עבור כל אחד מהתקופות.

תקופה 1 – פוליסות בעלות תשואה מובטחת

בתקופה זאת למעשה לא היה שינוי ממשי בין הפוליסות במרבית חברות הביטוח למעט תוספות כגון בונוסים בגין התמדה. פוליסות אילו שווקו עד 01.12.1991 וידועות בשם “פוליסות מבטיחות תשואה”.

המשותף לכל הפוליסות היא העובדה כי ,לכאורה, לא שילם הלקוח דמי ניהול ונהנה אך ורק מתשואה מובטחת. זאת אומרת, לא משנה מה קורה בבורסה או בהשקעות שונות ביחס לתשואה, תמיד יקבל המבוטח מדד + תשואה קבועה, אשר שיעורה נקבע מראש.

התשואות אשר משולמות למבוטח בחברות הביטוח השונות זהות מאחר וחברות הביטוח קנו כולם אג”ח מדינה השאירו מרווח מסוים אצלן. מצב זה יצר ביטחון אצל המבוטח וידיעה אצל חברת הביטוח לגבי הרווח הצפוי.

חברות הביטוח הבינו שלמעשה אין כלל תחרות ,יכולת הרווחים שלהן מוגבלת והתלות שלה בסוכני הביטוח תמיד תישאר ואף תגדל .חברות הביטוח, אשר רצו לגדול ולהתפתח, קיבלו היתר ממשרד האוצר לשווק פוליסות שיגדילו את סיכויי המבוטח להנות מהשקעות חברות הביטוח וכיחס ישיר ייהנו מכך גם חברות הביטוח. כך נוצרו פוליסות הקרויות “משתתפות ברווחים”.

תקופה 2 – פוליסות משתתפות ברווחים

כמובן שכל שינוי בתחום רגיש כל כך יצר מחלוקות. האם נכון יהיה להפקיד את חסכונות הציבור בידי חברות הביטוח (במסגרת הפוליסות “משתתפות ברווחים”) ובכך לחשוף את הלקוחות לסכן את החסכונות המיועדים לימי פרישה?

רבים מסוכני הביטוח נזעקו באותה תקופה ושכנעו את הציבור וועדי עובדים לחתום ומייד על פתיחת פוליסות “תשואה מובטחת” מאחר ותנאים כפי שיש לא יחזרו – חברות הביטוח הודיעו על סיום שיווק של פוליסות מנהלים בעלות תשואה מובטחת ומעבר משיווק פוליסות משתתפות ברווחי תיק השקעות.

בפוליסות משתתפות ברווחים זכאיות חברות הביטוח לגבות 2 סוגי עמלות עיקריים (לאחר מכן זכאות לסוג עמלה נוסף):

  1. דמי ניהול מחסכון מצטבר בשעור של 0.6% מהצבירה, ללא קשר להישגי חברת הביטוח בהשקעות באותה השנה.
  2. 15% מרווחים השנתיים הצבורים בפוליסה. ראוי לציין כי במידה וחברת הביטוח מפסידה בשנים העוקבות, רק לאחר יציאה ההפסד מותר לה לחזור לגבות דמי ניהול שוב.

צורת תגמול זו תמרצה את חברות הביטוח לנסות לייצר תשואות גבוהות, מאחר וזה אמור להיות מקור הרווח העיקרי שלהן.

מקרה בוחן

נבחן מקרה של פוליסה עם הפקדות על סך 500 ₪ בחודש, אשר המבוטח משלם באופן סדיר החל מה-01/01/1993 עד 01/07/2020 כולל. כל הסכום שמופקד כל חודש עובר לחיסכון: פעם אחת מקבל תשואה מובטחת (3% לשנה) ופעם משתתף ברווחי תיק השקעות (השקעה במסגרת קרן י’ בחברת הפניקס)

כמה כסף היה נצבר לזכותנו בתום תקופה אילו הפוליסה בעלת “תשואה מובטחת” או “משתתפת ברווחים”? כמה דמי ניהול היה משלם עבור כל אחת מהפוליסות?

שיעור ההפקדה לחיסכון מהתשלום החודשי 100% 72%
תשואה מובטחת 3% משתתף ברווחים קרן י הפניקס תשואה מובטחת 3% משתתף ברווחים קרן י הפניקס
תאריך תחילה 01/01/1993 01/01/1993 01/01/1993 01/01/1993
תום תקופה 01/07/2020 01/07/2020 01/07/2020 01/07/2020
סכום הפקדה חודשי נומינלי ₪ 500.00 ₪ 500.00 ₪ 500.00 ₪ 500.00
סה”כ הפקדה נומינלית 165,500.00 165,500.00 165,500.00 165,500.00
סה”כ הפקדה צמודת מדד 210,368.90 210,368.90 210,368.90 210,368.90
י.ס. 07/2020 343,079.26 375,317.30 247,017.07 270,228.46
שולם בגין סכום ביטוח נומינלי ₪ – ₪ – ₪ 46,340.00 ₪ 46,340.00
שולם בגין סכום ביטוח צמוד מדד ₪ – ₪ – ₪ 58,903.29 ₪ 58,903.29
הוצאות 15% ₪ – ₪ 29,385.46 ₪ – ₪ 21,157.53
הוצאות 0.6% ₪ – ₪ 25,570.45 ₪ – ₪ 18,410.72

בהינתן תקופת השקעה זהה ותשלום חודשי זהה, היתרה הצבורה בתוכנית “משתתפת ברווחים” הינה 375 אלפי ₪ אל מול יתרה צבורה של 343 אלפי ₪ ב”תשואה מובטחת”. ניתן לראות בצורה ברורה כי ישנו יתרון בולט ליכולת ניהול הכסף ע”י חברת הביטוח.

ולסיכום

בכדי לייצר עוגנים של תשואה מתמשכת רכשו חברות הביטוח, וזאת מתוך כספי החוסכים, נדל”ן והרבה מאוד נדל”ן! כתוצאה, חברות הביטוח נהיו חברות ענק בתחום הנדל”ן. מה עוד רכשו חברות הביטוח בכדי לייצר עוגנים לרווחים? הכל, הם קנו כמעט כל דבר שאושר להן בועדות ההשקעה שלהן. וכך למעשה על חשבון כל אחד מהחוסכים, נוצרו לחברות ביטוח יתרות בשווי מילארדי שקלים.

נראה כי ככל שחברות הביטוח גדלו והתעצמו הן שכחו שיש עוד דבר קטן להתייחס אליו – המבוטח.

אישורי מס

נחזור למעטפות הלא ברורות ששולחות חברות הביטוח ועליהן דיברנו בתחילת הכתבה- אישורי המס.

ניתן להבין עד כה כי חברות הביטוח כך הגונות האם כך הדבר או שיש להם מה לשפר?

עכשיו ננסה להבין מדוע כל כך חשוב לפתוח את אותם מעטפות שנשלחות ולעשות מאמצים להבין אותם.

אישורי מס באופן כללי מצביעים על כל הפוליסות שלכם גם הפרטיות כגון פוליסות בריאות פוליסות משכנתא וגם פוליסות מנהלים.

החלק הראשוני על פי רוב מצביע על ריכוז הפוליסות והסטטוס שלהם יש 2 אפשרויות במצב זה

  1. פוליסות פעילות
  2. פוליסות מסולקות/מוקפאות -פוליסות אשר לא משולמות אך קיימת יתרת חסכון בחברת הביטוח.

חשוב לזכור כי גם במידה והפוליסה איננה פעילה חברת הביטוח עדיין גובה דמי ניהול מפוליסות אילו אך מנגד בהנחה והפוליסה משתתפת ברווחים הפוליסה נהנית מרווחי ההשקעות ומנגד במידה וחברת הביטוח מפסידה כסף החסכון קטן הבתאמה.

*במידה והפוליסה מבוטלת היא לא תופיע באשורי המס.

למעשה יש ריכוז כללי של סכומי הביטוח אשר משקפים את כלל הפוליסות בהם ניתן לראות מה סכום הביטוח למקרה מוות מה סכום כיסויים נוספים כגון אובדן כושר עבודה נכות מתאונה גילויי מחלות קשות וכדומה.

חלק שני

בחלק זה ישנן פירוט מקיף לגבי כל אחת מהפוליסות אשר ישנן למבוטח, כיצד בנוי פירוט זה:

  1. שם בעל הפוליסה
  2. סוג הפוליסה
  3. תאריך תחילת הפוליסה
  4. תאריך תום תקופת הביטוח
  5. סטטוס הפוליסה : פעילה/מסולקת
  6. % החסכון בפוליסות מסוג “עדיף”

טבלה2.2

ערך פידיון תגמולי מעביד

ערך פידיון פיצויים

סך ערך פידיון

סכום ביטוח למרה מוות

פיצוי לאובדן כושר עבודה

טבלה 2.3

יתרת פתיחה

סך הפקדות בשנה

סך רווחים בשנה

סך דמי ניהול

פרמיה לביטוח למקרה מוות

פרמיה לביטוח אובדן כושר עבודה

טבלה 2.4

דמי ניהול קבועים מהחסכון המצטבר

דמי ניהול מ